תקציב אזרבייג'ן 2026: לאן הולך כסף הנפט

תקציב מדינה הוא המסמך הכי משעמם ואחד הכי חושפניים שיש. הוא לא אומר מה המדינה מצהירה אלא מה היא באמת מממנת ומאיפה הכסף מגיע - ובמדינת נפט, זו בדיוק השאלה שקובעת כמה יציב השוק שמתחתיה.

צד ההכנסות: הקו שכבר נחצה

הנתון המרכזי בתקציב 2026:

מקור	חלק
הכנסות לא-נפטיות בתקציב המדינה	כ-57%
הכנסות לא-נפטיות בתקציב המאוחד	כ-63%

זהו קו אמצע שנחצה. רוב ההכנסות של המדינה כבר אינן מגיעות מנפט.

אבל שימו לב למה שזה לא אומר: זה לא אומר שהנפט אינו חשוב. 43% הם עדיין 43%, והם מגיעים ממגזר שמתכווץ. הרחבנו בכמה באמת תלויה הכלכלה בנפט.

מאיפה מגיע החלק הנפטי

לא ישירות משדות הנפט אלא דרך מתווך: קרן הנפט הממלכתית, SOFAZ.

ההעברה המאושרת מהקרן לתקציב המדינה ב-2026 עומדת על 12.835 מיליארד מאנט - כ-7.55 מיליארד דולר. ב-2027 ההעברה צפויה לרדת ל-11.9 מיליארד מאנט, כ-935 מיליון פחות.

המבנה הזה חשוב, והרחבנו עליו בקרן הנפט SOFAZ. בקצרה: הוא מפריד בין הכנסות הנפט להוצאה השוטפת, ומאפשר החלקה של תנודות מחיר.

צד ההוצאות: מה קיבל עדיפות

הסעיף הבולט ביותר ב-2026 הוא השטחים המשוחררים: 3.5 מיליארד מאנט, שהם 8.4% מהוצאות התקציב.

זהו נתח משמעותי מאוד לאזור אחד, ובתמונה רחבה יותר ההתחייבות גדולה עוד יותר - כ-30% מתקציב הפיתוח עד 2029. הרחבנו בשיקום קרבאך.

הממשלה הגדירה את האצת הבנייה בשטחים המשוחררים, לצורך שיבה מהירה של האוכלוסייה, כעדיפות המרכזית של תקציב 2026.

המדד שמעניין יותר מהכותרות

יש נתון אחד בתקציב שמקצוענים מסתכלים עליו וכמעט אף אחד אחר לא: הגירעון הראשוני הלא-נפטי ביחס לתוצר הלא-נפטי.

הוא צפוי לרדת ל-19% ב-2026, לעומת 22.4% ב-2025.

למה זה חשוב: הוא מודד כמה המדינה הייתה בגירעון אילו לא היו הכנסות נפט כלל. זהו מדד התלות האמיתי, והוא מנוקה מהרעש של מחירי חבית.

ירידה מ-22.4% ל-19% היא כיוון נכון. רמה של 19% עדיין מתארת תלות משמעותית. שני הדברים נכונים בו-זמנית.

כמה גדולה המדינה ביחס למשק

יש חישוב פשוט שעוזר להבין למה התקציב הזה בכלל רלוונטי לשוק הדיור.

אם 3.5 מיליארד מאנט הם 8.4% מהוצאות התקציב, סך ההוצאות עומד על כ-42 מיליארד מאנט. התמ"ג הצפוי ל-2026 הוא כ-138 מיליארד מאנט.

כלומר תקציב המדינה הוא בערך שליש מהמשק.

זה שיעור גבוה, והוא המפתח להבנת השוק המקומי: במשק שבו המדינה היא שחקן בסדר גודל כזה, הוצאה ציבורית אינה גורם אחד מני רבים - היא מנוע ביקוש מרכזי. תעסוקה, שכר, פרויקטי תשתית וכוח קנייה מקומי נגזרים ממנה במידה ניכרת.

זו הסיבה שמשקיע זר בבאקו צריך להסתכל על התקציב ולא רק על הריבית או על ההיצע. בשווקים מפותחים התקציב הוא רקע; כאן הוא אחד השחקנים הראשיים.

מה שהתקציב אומר על השוק

שלוש מסקנות למי שבוחן נכס.

ראשית, ההוצאה הציבורית יציבה יחסית. מבנה שמערב הכנסות לא-נפטיות גדלות, העברה מוסדרת מקרן, ומדיניות של קונסולידציה - יוצר תקציב שסופג תנודות טוב יותר מאשר ב-2015. זה משפיע על תעסוקה, על תשתיות ובעקיפין על ביקוש מקומי.

שנית, הגמישות מצטמצמת. התחייבות רב-שנתית לקרבאך בסדר גודל של 30% מתקציב הפיתוח היא מחויבות שקשה לבטל. אם ההכנסות ייחלשו, הלחץ ייפול על סעיפים אחרים לפני שייפול עליה.

ושלישית, ההעברה מהקרן יורדת בכוונה. הירידה המתוכננת ל-2027 אינה סימן למצוקה אלא מדיניות - צמצום הדרגתי של ההישענות על הקרן. זה בריא לטווח ארוך, ומשמעותו בטווח הקצר היא לחץ על הצד הלא-נפטי לספק.

מה לעקוב אחריו

לא אחרי מחיר הנפט אלא אחרי שלושה מדדים תקציביים שמתפרסמים ומתעדכנים:

• שיעור ההכנסות הלא-נפטיות (האם ממשיך לעלות מ-57%)
• הגירעון הראשוני הלא-נפטי (האם ממשיך לרדת מ-19%)
• וגודל ההעברה מ-SOFAZ (האם יורדת כמתוכנן או שמגדילים אותה בחזרה)

השלישי הוא הסימן המוקדם. הגדלת ההעברה בניגוד לתוכנית היא האינדיקציה הראשונה ללחץ תקציבי - והיא מופיעה הרבה לפני שמשהו קורה למחירי הדיור.

אפשר לבדוק איפה עומדים המחירים כיום במדד המחיר למ"ר לפי אזור.

הערה על מקורות

הנתונים כאן מבוססים על תקציב המדינה ועל פרסומים ממשלתיים, ומתארים תכנון ולא ביצוע סופי. נתוני 2026 הם תחזיות. הפער בין מתוכנן למבוצע הוא נורמלי בכל מדינה.

מאמרים קשורים

• כמה באמת תלויה כלכלת אזרבייג'ן בנפט
• קרן הנפט SOFAZ: כרית הביטחון של הכלכלה
• שיקום קרבאך: גל הבנייה ומה הוא עושה לשוק
• שלושה תרחישי הלם נפט לשוק בבאקו