דלג לתוכן הראשי
חזרה למאמריםמדריך למתגורר/מטייל

למה אסור לשחות במפרץ באקו ואיפה כן מותר

פורסם בתאריך 2026-09-15 · 4 דקות קריאה

למה אסור לשחות במפרץ באקו ואיפה כן מותר

אתם עומדים על הבולוואר של באקו, הים הכספי משתרע לפניכם, החום של יולי בלתי נסבל - ואף אחד לא במים. זו אחת התמונות הראשונות שמבלבלות מבקרים בעיר. התשובה פשוטה: שחייה במפרץ באקו אסורה, ולא בגלל זרמים או מדוזות. זו שאלה תיירותית לכל דבר, אבל היא גם הראשונה שכל מי ששוקל דירה על קו המים בחצי האי אבשרון צריך לענות עליה - כי איכות המים כאן אינה תכונה של "הים הכספי" אלא של נקודה מסוימת על המפה.

הבולוואר של באקו לאורך המפרץ

מפרץ אחד, שתי בעיות נפרדות

מפרץ באקו הוא מפרץ סגור למחצה בצורת פרסה, והצורה הזאת היא חלק מהבעיה. מים במפרץ סגור מתחלפים לאט הרבה יותר מאשר לאורך חוף פתוח, כך שכל מה שנכנס אליהם נשאר בפנים זמן רב יותר. על המפרץ הזה יושבים נמל פעיל, תעשייה ותיקה, ומערכת ניקוז עירונית של מיליוני תושבים.

הבעיות מתחלקות לשתיים, וכדאי להפריד ביניהן כי הן מתנהגות אחרת. הראשונה היא שפכים - ביתיים ותעשייתיים, שחלקם הגיעו לים לאורך השנים ללא טיפול מספק. השנייה היא נפט, והיא הרבה יותר ותיקה.

הנפט שעדיין על פני המים

בקצה הדרומי-מערבי של המפרץ נמצא ביבי-הייבת, אחד משדות הנפט הוותיקים בעולם. קידוחים פועלים שם מאז המאה ה-19, ומגדלי הקידוח נראים מהחוף בעין בלתי מזוינת. זה לא אתר היסטורי - זה שדה פעיל.

התוצאה המעשית מוכרת לכל מי שגר באזור: כשהרוח נושבת מהכיוון הנכון, היא מביאה אל החוף שכבה דקה של דלק על פני המים. לא כתם נפט דרמטי, אלא נצנוץ שמנוני שמופיע ונעלם. זו אחת הסיבות העיקריות לאיסורי הרחצה החוזרים באזור.

לצד זה פועלת מורשת סובייטית רחבה יותר: בארות ישנות ונטושות בחצי האי אבשרון ממשיכות לדלוף, ותוכנית האו"ם לסביבה מתארת את הים הכספי כנושא נטל זיהום כבד מהפקת נפט וזיקוק, משדות ימיים, ומכמויות גדולות של שפכים לא מטופלים - שרובם מגיעים דווקא דרך הוולגה מצפון, ולא מאזרבייג'ן.

שיחוב: החוף שנסגר כמעט מדי שנה

כעשרה קילומטרים דרומית למרכז באקו נמצא חוף שיחוב, ליד אותו שדה נפט. המרכז הרפובליקני להיגיינה ואפידמיולוגיה מכריז עליו כבלתי ראוי לרחצה כמעט מדי שנה, ואקולוגים התריעו על נוכחות חיידק אי-קולי במים.

גם חופים נוספים באזור - סאהיל והובסן ביניהם - נסגרו לרחצה לסירוגין בשל אותו שילוב של שפכים לא מטופלים וקרבה לתעשייה.

כאן חשוב לדייק: זה לא מתאר את אזרבייג'ן ולא את הים הכספי. זה מתאר קטע חוף ספציפי, באורך של עשרות קילומטרים בודדים, בצד אחד של חצי אי.

הצד השני של חצי האי

חצי האי אבשרון בולט מזרחה אל תוך הים, ולחוף הצפוני-מזרחי שלו אין את אף אחת מהבעיות של המפרץ: אין מפרץ סגור, אין נמל, אין שדה נפט פעיל על קו המים, ויש מתקני טיהור.

משרד האקולוגיה ומשאבי הטבע אישר שלא קיימים צינורות ביוב שנשפכים לים בביליגה, בוזובנה, מרדקאן, פירשאגי ונרדראן - וכך גם בחוף אמבוראן ובקווי החוף של נובחאני וג'וראט. זו רשימה ספציפית, ושווה להכיר אותה לפני שמתכננים יום ים.

אזורמצבהערה
מפרץ באקו / הבולווארשחייה אסורהמפרץ סגור, נמל, ניקוז עירוני
שיחוב, סאהיל, הובסןסגירות חוזרותקרבה לשדה נפט ולשפכים
ביליגה, בוזובנה, מרדקאןנקיללא צינורות ביוב לים, מתקני טיהור
נרדראן, פירשאגינקיללא צינורות ביוב לים
נובחאני, תורכאןמשתנהללא ניקוז, אך נכשלו בניטור 2025
שתי מדידות שונות, ולא תמיד תואמות. "אין צינור ביוב" הוא נתון תשתיתי; "המים נקיים" הוא תוצאת בדיקה. הם לא אותו דבר. בניטור שערך משרד האקולוגיה בסוף יוני ותחילת יולי 2025 נמצאו מי הים בביליגה, נרדראן, בוזובנה, מרדקאן, שובלאן, זגולבה ופירשאגי ראויים לשימוש - בעוד שבנובחאני, תורכאן, הובסן, שיחוב, סאהיל וסומגאיט נמצאו בלתי ראויים בשל זיהום מיקרוביולוגי. נובחאני מופיע בשתי הרשימות: אין בו ניקוז ישיר לים, והוא בכל זאת נכשל בבדיקה. זו הסיבה שבדיקה עדכנית עדיפה על כל רשימה.

ההבדל בין שתי השורות התחתונות לשתיים העליונות הוא נסיעה של פחות משעה.

איך בודקים לפני שנכנסים למים

מ-2026 משרד האקולוגיה מפעיל בוט טלגרם שמאפשר לבדוק רמות חיידקים בחופים לפני היציאה. זה הכלי הפשוט והעדכני ביותר שקיים, והוא עדיף על כל המלצה כללית - כולל זו שקראתם כאן, שמתארת דפוס ולא מדידה של יום מסוים.

שלוש בדיקות מעשיות שכדאי לעשות בכל מקרה: לוודא שיש מציל ושהחוף מתוחזק, להסתכל אם יש מגדלי קידוח בטווח ראייה, ולשים לב אם מקומיים נכנסים למים. השלישית היא לרוב האמינה ביותר.

מה שהמפה הזאת אומרת על נכס על קו המים

כאן ההבחנה הופכת מעניין תיירותי לנתון כלכלי. אם איכות המים בחצי האי אבשרון נקבעת לפי מיקום - ולא לפי עונה, מזג אוויר או מזל - אז עבור מי שבוחן נכס על החוף, הצד של חצי האי אינו העדפה אסתטית אלא תכונה מהותית של הנכס.

זה נכון בשני כיוונים. נכס בקטע חוף שבו הרחצה נאסרת מדי קיץ מאבד את עונת השיא שלו כנכס נופש, וזה מתבטא בתפוסה ובשכר דירה. נכס בקטע שבו המים נקיים לאורך כל העונה נהנה מביקוש תיירותי אמיתי בדיוק בחודשים שבהם שוק ההשכרה לטווח קצר מרוויח.

אזור Sea Breeze (סי ברייז), למשל, יושב בנרדראן - על אותו קטע חוף צפוני שמשרד האקולוגיה מונה ברשימת האזורים ללא ניקוז ביוב לים. זו לא טענה שיווקית אלא נתון גיאוגרפי, והוא מסביר למה פיתוח נופש בקנה מידה גדול קם דווקא שם ולא במפרץ.

מי שבוחן רכישה על קו המים יכול להשוות בין אזורי החוף השונים בכלי השוואת השכונות - וכדאי להתייחס לאיכות המים כשורה בטבלה, לא כרושם.

מאמרים קשורים

עוד בנושא