ציר באקו-אנקרה: הברית עם טורקיה ומשמעותה

"עם אחד, שתי מדינות" הוא ביטוי שחוזר באזרבייג'ן ובטורקיה כבר עשורים, והוא נשמע כמו סיסמה. מאז יוני 2021 יש לו גם מסמך.

עבור משקיע, הברית הזאת היא כנראה הגורם היציב ביותר במדיניות החוץ של אזרבייג'ן - ולכן גם זה שהכי קל להתעלם ממנו.

הצהרת שושה

ב-15 ביוני 2021 חתמו נשיא אזרבייג'ן אילהאם אלייב ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על הצהרת שושה על יחסי ברית, במהלך ביקורו הרשמי של ארדואן באזרבייג'ן.

המקום נבחר בקפידה: שושה, בקרבאך, זמן קצר אחרי המלחמה השנייה. זה לא היה מסמך טכני אלא הצהרה פוליטית במקום סמלי.

ההצהרה מתווה מפת דרכים לשיתוף פעולה במגוון תחומים - ביטחון, כלכלה והומניטרי - והיא מעלה את היחסים לדרגת ברית מוצהרת, ולא רק שותפות.

מה יש בה מבחינה כלכלית

הצדדים הציבו יעדים של גיוון הכלכלות והיצוא, יצירת ייצור משותף בתעשיות מבטיחות, ופיתוח תנאים נוחים יותר להשקעות הדדיות.

בפועל:

מדד	ערך
יצוא אזרבייג'ן לטורקיה, 2024	3.82 מיליארד דולר
היקף סחר דו-צדדי	מעל 5 מיליארד דולר בשנה
הסכם סחר חופשי	במשא ומתן

הסכם סחר חופשי, אם ייחתם, יהיה השלב הבא ויעמיק את האינטגרציה הכלכלית משמעותית.

הקשר למסדרון

ההצהרה מזכירה במפורש את מסדרון זנגזור - הציר שיחבר את אזרבייג'ן לנחצ'יוואן דרך מחוז סיוניק בדרום ארמניה, ומשם הלאה לטורקיה.

זו הנקודה שבה הברית הופכת מדיפלומטיה לגיאוגרפיה. עבור טורקיה, המסדרון פותח מסלול יבשתי ישיר אל העולם הטורקי במרכז אסיה. עבור אזרבייג'ן, הוא סוגר את הפער הריבוני אל נחצ'יוואן.

זה מסביר למה שתי המדינות דוחפות אותו בעוצמה כזאת, ולמה איראן מתנגדת. הרחבנו במסדרון TRIPP.

למה זה משנה למשקיע

ראשית, יציבות. בניגוד ליחסים עם ארה"ב, שנקשרים לממשל מסוים, ולאיזון מול רוסיה ואיראן, שדורש תמרון מתמיד - הברית עם טורקיה חוצה ממשלות ומשברים. היא הגורם הקבוע במדיניות החוץ של באקו.

שנית, הון וזרימת עסקים. קרבה תרבותית ולשונית, לצד היקף סחר של מעל 5 מיליארד דולר, מייצרים נוכחות עסקית טורקית ממשית באזרבייג'ן - בבנייה, בקמעונאות, בתעשייה ובשירותים. זו נוכחות שמייצרת ביקוש לדיור, למשרדים ולשירותים. הרחבנו במדריך לרוכשים טורקים.

ושלישית, ערוץ אנרגיה. רוב הגז האזרי לאירופה עובר דרך טורקיה בצינור TANAP. הברית אינה רק פוליטית - היא תשתיתית. הרחבנו בגז במקום נפט.

ההקשר ההיסטורי, בקצרה

הברית לא נולדה ב-2021. היא נבנתה על בסיס שקיים הרבה קודם.

טורקית ואזרבייג'נית הן שפות טורקיות קרובות מאוד - קרובות מספיק כדי שדוברי האחת יבינו את השנייה במידה רבה. זה אינו פרט תרבותי בלבד: הוא מוריד חיכוך עסקי באופן ממשי. משא ומתן, חוזה, ניהול צוות - כולם פשוטים יותר כשאין מחסום שפה.

מעבר לכך, טורקיה הייתה המדינה הראשונה שהכירה בעצמאות אזרבייג'ן ב-1991, והיא תמכה בעמדתה בסכסוך עם ארמניה לאורך כל השנים, כולל בסגירת גבולה עם ארמניה.

מה שהצהרת שושה עשתה לא היה ליצור יחסים אלא להסדיר אותם - להפוך הבנה משותפת למסמך עם מנגנונים.

זו הסיבה שהיא יציבה יותר מהסכמים אחרים באזור: היא לא תלויה באירוע שהוליד אותה.

מה שכדאי להחזיק בפרופורציה

זה לא אומר שאזרבייג'ן היא נספחת של טורקיה. באקו מנהלת מדיניות עצמאית, ולעיתים האינטרסים נפרדים - למשל ביחס לרוסיה, שבה לטורקיה ולאזרבייג'ן יש חשבונות שונים.

וזה לא מבטל סיכון. ברית חזקה עם שכנה מסוימת יכולה גם לסבך יחסים עם אחרות. ככל שהציר באקו-אנקרה מתהדק, כך האיזון מול טהראן נעשה עדין יותר.

ולמשקיע פרטי זה לא משנה דבר במישרין. לא מיסוי, לא זכויות קניין, לא הליכי רכישה. ההשפעה היא על הרקע הכלכלי, לא על החוזה שלכם.

המסקנה

הברית עם טורקיה היא תשתית ולא אירוע. היא לא תופיע בכותרות, והיא לא תשנה את מחיר הדירה שלכם ברבעון הקרוב.

מה שהיא כן עושה הוא להפוך אחד מהגורמים הגיאופוליטיים - ואולי החשוב שבהם לאזרבייג'ן - לצפוי. בשוק שבו סיכון פוליטי הוא שיקול אמיתי, גורם צפוי אחד הוא ערך בפני עצמו.

מי שרוצה להשוות בין אזורים ולראות היכן הנוכחות העסקית מתרכזת יכול להתחיל בכלי השוואת השכונות.

מאמרים קשורים

• מסדרון TRIPP ומה הוא עושה לבאקו
• מדריך לרוכשים טורקים: נדל"ן באזרבייג'ן
• באקו מול איסטנבול: השוואת השקעה
• גז במקום נפט: היצוא לאירופה